לאחרונה הועלתה יוזמה להגביל את השפיטות בבית-המשפט העליון באמצעות חקיקה. סוגיית השפיטות אינה מוסדרת כיום בחוק, אלא בהלכות שיפוטיות שפותחו במשך השנים על-ידי בית-המשפט העליון. היוזמה נועדה לשנות את המגמה של הרחבת השפיטות בפסיקותיו של בית-המשפט העליון, שהחלה באמצע שנות השמונים, ולחזק את אמון הציבור בבית-המשפט.
במובנה המקורי נועדה השפיטות להיות מבחן-סף פרוצדורלי המיושם כחלק מהפעלת שיקול-הדעת השיפוטי על-מנת לסנן עתירות שאינן מתאימות לדיון בבית-המשפט ולמנוע דיון בהן לגופן. שימוש נרחב בדוקטרינת השפיטות על-ידי בית-המשפט כמבחן-סף יוביל למעשה לתוצאה דומה לזו של צמצום השפיטות בחקיקה, קרי: צמצום הביקורת השיפוטית בנושאים שהוגדרו כבלתי-שפיטים.
המאמר טוען כי דוקטרינת השפיטות המוסדית כפי שפותחה ויושמה על-ידי בית-המשפט העליון, במיוחד החל בשנות השמונים של המאה העשרים, איבדה למעשה את זהותה ואת תפקידה המקוריים כמבחן-סף לדיון בעתירות. קריאה בפסיקתו של בית-המשפט העליון מגלה שלמרות הרטוריקה השיפוטית הממשיכה להשתמש בביטויים של אי-שפיטות, בית-המשפט דן בעתירות לגופן, ונימוקי אי-השפיטות משמשים אותו כחלק ממכלול השיקולים לדחייתן. המאמר טוען שמבחינה עיונית אין זה נכון לראות פרקטיקה שיפוטית זו כהפעלה של דוקטרינת שפיטות, היות שאין מדובר בהפעלת מבחן-סף פרוצדורלי ובהימנעות מדיון שיפוטי בנושאים המסוּוגים כבלתי-שפיטים, אלא יש לראותה כחלק מתפיסה רחבה יותר של ריסון שיפוטי.
המאמר תומך במגמה זו. כחלק מהערכה מחודשת של דוקטרינת השפיטות, נידונים טיעונים המועלים על-ידי התומכים בצמצום השפיטות. המאמר מראה שטיעונים אלה אינם יכולים להצדיק את צמצום השפיטות בחקיקה או באמצעות הפעלת מבחן-סף פרוצדורלי על-ידי בית-המשפט. עם זאת, יש בטיעונים אלה כדי להצדיק ולחייב ריסון שיפוטי. במאמר נטען שזניחת השפיטות המוסדית כמבחן-סף משקפת מעבר מפרוצדורה למהות, ושהשימוש בשיקולי שפיטות כחלק מבחינה עניינית של עתירות ובמסגרת תפיסה של ריסון שיפוטי הוא מהלך נכון המתאים לשיטת משפט דמוקרטית מודרנית המעמידה במרכזה את זכויות האדם.
הביטוי "ריסון שיפוטי" אינו זר לפסיקה ולכתיבה האקדמית בישראל, אולם משמעותו טרם נבחנה בהרחבה. המאמר מציג עקרונות מרכזיים העומדים בבסיסה של דוקטרינת ריסון שיפוטי בתחומי המשפט הציבורי: תפיסה שיפוטית שמכירה במגבלות הכוח, הידע והתפקיד של בית-המשפט, ואשר באה לידי ביטוי ברטוריקה שיפוטית מתונה, בהעברת מסר של כבוד לרשויות השלטון האחרות, בהחצנה של מקרים שאינם מתאימים לדיון משפטי ובצמצום השימוש בעילת הסבירות. מרכיבים אלה אינם מייצגים את כל ביטויי הריסון השיפוטי, ויש מקום להמשיך לפתח את הדיון במהותו של הריסון השיפוטי. המאמר טוען שיישום דוקטרינה זו על-ידי בית-המשפט העליון עשוי לתרום לשיקום מעמדו הציבורי של בית-המשפט, לענות למבקריו מהזירה הפוליטית ומהאקדמיה, ולסייע בהשבת האמון בו.
אתר משפט ועסקים 