הקלות הבלתי נסבלת של הגשת תובענות ייצוגיות | אלון קלמנט

אזכור הרשימה: אלון קלמנט "הקלות הבלתי נסבלת של הגשת תובענות ייצוגיות" אתר משפט ועסקים (2013) idclawreview.org/2013/02/06/blogpost-20130206-klement.

במהלך השבוע האחרון, בד בבד עם הדיווח החדשותי על תקלה בת מספר שעות בשירותי התקשורת של חברת פלאפון, דווח על הגשת תובענה ייצוגית בגין אותה תקלה, כ-12 שעות ממועד תיקונה. עיון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית מעלה כי עורכיהּ נחפזו להכינה ולא שעו אף לביצוע הגהה לשונית אחרונה.

בשנים האחרונות, כך נראה, מתחזקת מגמה של הגשת כתבי תובענה ייצוגית ימים ספורים לאחר קרות אירוע נזיקי או בעקבות גילוי עובדות רלוונטיות בתחקירים טלוויזיוניים. כך בעקבות תקלה ברשת סלקום הוגשו מספר תובענות ייצוגיות (אזואלוס נ' סלקום, אבו עראר נ' סלקום,אסמעייל נ' סלקום, ברסלויער נ' סלקום) נגד החברה יום למחרת התקלה (תובענות אלו אוחדו וממשיכות להתנהל); כך שלושה ימים לאחר שידור תחקיר 'כולבוטק' שחשף התעללות בבעלי חיים במפעל 'אדום אדום', הוגשה תובענה ייצוגית (קוליאן נ' קבוצת תנובה) נגד חברת תנובה על רקע אותה מסכת עובדתית; כך למשל, בעקבות תחקיר 'כולבוטק' אודות מוצרי חברת ניאופלם הוגשה תובענה ייצוגית יום למחרתו נגד החברה.

פרופ' אלון קלמנט כתב על התופעה בדצמבר 2010, בעקבות התקלה ברשת סלקום את הדברים הבאים, היפים גם לעניין פלאפון:

לקוחותיה של חברת סלקום נותקו משירות במשך יום שלם עקב תקלה שהוגדרה על ידי מנכ"ל החברה 'חסרת תקדים'. לא חלפו 24 שעות מאז הצליחה החברה לתקן את התקלה, וכבר הוגשו לבית המשפט שתי בקשות לאישור תובענה ייצוגית בסכומי עתק של מעל מליארד ש"ח. בקשות אלה הן דוגמא לניצול ציני של מכשיר התובענה הייצוגית ומן הראוי שיימחקו על הסף, תוך פסיקת הוצאות משמעותיות כנגד מי שהגישו אותן.

יתכן שסלקום חייבת לפצות את לקוחותיה, בין משום התחייבויותיה החוזיות כלפיהם ובין משום שהתקלה נגרמה עקב התרשלותה. אולם, השאלה האם אכן יש לסלקום חבות משפטית כלפי לקוחותיה תלויה בבירור עובדתי ומשפטי שצריך להיעשות קודם כל על ידי סלקום עצמה. יתרה מכך, גם אם קיימת חבות כזו, סלקום זכאית לקבל את האפשרות ליטול על עצמה את האחריות ולפצות את לקוחותיה מבלי שיהיה צורך בתביעה כנגדה. רק אם סלקום תתחמק מאחריותה, ראוי לבחון את האחריות הזו בהליך משפטי.

הגשת הבקשות לאישור תובענה ייצוגית תוך פחות מיממה מיום התקלה נובעת ממספר גורמים: ראשית, עורכי דין סבורים שהראשון לתבוע יהיה זה שיזכה בזכות לייצג בתובענה הייצוגית, ולקבל את שכר הטרחה והגמול הנובעים ממנה. שנית, הגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נתפסת כמהלך חסר סיכון ועלות, שהסיכוי לזכות ברווח קל בעקבותיו הוא גבוה. שלישית, קל לנסח תובענה ייצוגית גם כאשר לא ברור האם קיימת עילת תביעה או נגרם נזק, וזאת לאור פסיקת בית המשפט העליון אשר הרחיבה את אפשרות התביעה בגין נזק לא ממוני.

תביעות מהירות כאלה אינן מקיימות אף אחת ממטרות התובענה הייצוגית. הדיון בהן בטרם עת גורר עלויות מיותרות למערכת המשפט והתוצאה מהן אינה אכיפה של החוק אלא להיפך, פגיעה בתמריצים לקיימו. שכן, אם סלקום אינה חייבת בדין כלפי לקוחותיה, הגשת התובענות הייצוגיות כנגדה רק מטילות עליה עלויות מיותרות – עלויות שבסופו של דבר יגולגלו בחזרה על אותם לקוחות. לעומת זאת, אם סלקום צריכה לפצות את לקוחותיה, קיים חשש שתעשה דווקא שימוש בתובענה הייצוגית שהוגשה כנגדה בחופזה כדי להשיג לעצמה פשרה נוחה ומהירה, במחיר נמוך, אשר תמנע מהלקוחות כל סעד משפטי נוסף.

בתי המשפט צריכים להבהיר שהשימוש בתובענה הייצוגית צריך להעשות באחריות ובזהירות. עליהם לקבוע שהמזדרזים להגישן לא יזכו בשום יתרון אלא להיפך, יעמידו עצמם בסיכון שהבקשה שהגישו תימחק וייפסקו הוצאות כנגדם. אחרת נשלם כולנו את מחיר הפזיזות של מתי מעט החפצים ברווח קל.