משפט חוקתי:
ועדת מגילת הזכויות, שהוקמה על-ידי ממשלת בריטניה לבחינת האפשרות של ניסוח מגילת זכויות אדם בריטית אשר תעלה בקנה אחד עם האמנה האירופית לזכויות אדם, פרסמה את מסקנותיה בדו"ח בן שני חלקים בשם "The Choice Before Us" (חלק 1, חלק 2). הוועדה סבורה, בדעת רוב, כי יש מקום להחלת מגילת זכויות אדם בריטית, אשר בתורה תחליף את חוק זכויות האדם הקיים. הבלוג Uk constitutional law group העלה מספר פרשנויות למסקנות הוועדה. פרופ' דיויד פלדמן (University of Cambridge) התייחס, עוד בטרם פורסם דו"ח הועדה, לבעייתיות הטמונה במצב בו אמנות בין-לאומיות מקימות זכויות עבור אזרחים בריטיים מבלעדי חוק בריטי פנימי הקובע זאת . ריאן גרוס ביקר את ה"טיעון החזק" של הוועדה בעד החלת מגילת זכויות. קולם או'סינייד הצביע על כך שדעת הרוב בדו"ח הוועדה אף היא חלוקה בדעתה באשר ליחס שיתקיים בין מגילת זכויות עתידית כזו לבין בית-הדין האירופי לזכויות אדם. קורמאק מק אמהליי התייחס לפונקציית הזהות של מגילות זכויות אדם, ותהה, בין השאר, אם המצב הפוליטי של הממלכה ה(לא)מאוחדת מאפשר ניסוח של מסמך מסוג זה.
בית-המשפט העליון של קנדה אישר את חוקיותו של החוק נגד טרור (Anti-Terrorism Act), המעניק סמכויות עודפות למדינה במאבק נגד הטרור, ומאפשר, בין השאר, העמדתם לדין של פרטים אשר לא עסקו בטרור באופן ישיר אלא במימונו, או בהעברת מידע לגופי טרור (פסק-הדין המלא).
ארגוני זכויות אדם במצרים קראו לבית-המשפט העליון לפסול את תוצאות משאל העם שנערך שם השבוע בעניין אשרור החוקה החדשה. עוד בטרם פרסום התוצאות, טענו הארגונים להיעדר פיקוח נאות בקלפיות, ועיכובים מכוונים של נשים בקלפיות, במטרה למנוע מהן להצביע. בנוסף לביקורת על הליך קבלת החוקה, הביעה קבוצת העבודה לזכויות נשים של האומות המאוחדות את חששה מנוסח החוקה המצרית החדשה. היעדר הייצוג הנשי בוועדות אשר ניסחו את החוקה ניכר בחסרונה של הגנה מספקת במסגרתה על זכויות הנשים.
משפט בין-לאומי:
ארגון Human Rights Watch מתח ביקורת על הארגונים החמושים ברצועת עזה, באומרו כי הצד הפלסטיני הפר את חוקי המלחמה בשעה שתקף מתוך ריכוזי אוכלוסייה אזרחית פלסטינית ופגע ללא אבחנה באזרחים ובמתקנים אזרחיים ישראליים.
בתחילת החודש נפגשו נציגי 39 מדינות אירופיות וארגונים יהודיים על-מנת לבחון מחדש את הדרכים להחזיר נכסי מקרקעין שנלקחו מיהודים על-ידי הנאצים בשואה. המשתתפים הביעו תמיכתם בהצהרת טרזין (נוסח אנגלי) על נכסי תקופת השואה ונושאים נלווים משנת 2009, ודנו בדרכים להתגבר על המכשולים המשפטיים, החקיקתיים, והביורוקרטים בדרך למימוש ההצהרה
יעל רונן (שערי משפט) פרסמה פרק על דיני מלחמה בספר שבכתובים (International Legal Positivism in a Post-Modern World, Jean d’Aspremont, Jörg Kammerhofer, eds., CUP, 2013). בפרק טוענת רונן שגישות פוזיטיביסטיות לדיני מלחמה מתקשות להסביר את המקורות השונים של דיני מלחמה המודרניים: אמנות, מנהג, ועקרונות כלליים. מטרת הפרק היא להדגיש את נקודות החולשה והחוזק של מקורות אלו.
ג'ובאני דסטפאנו (University of Geneva) סוקר בקצרה את התפתחות החקיקה הבין-לאומית למניעת מלחמה.
ניינקי גרוסמן (University of Baltimore) כותב על הסמכות הנורמטיבית של בתי-משפט בין-לאומיים, ומציע שלוש גישות להצדקת סמכותם – השתתפות בין-לאומית בעיצובם, החלת סטנדרטים בין-לאומיים של צדק, ומידת היישום של מטרות אלו.
דיני עבודה:
בית-המשפט העליון במדינת איווה, ארצות-הברית, אישר פיטורי עובדת בשל היותה מושכת מדי. המעסיק, רופא שיניים, פיטר את העובדת בטענה שעצם היותה מושכת מדי מסיחה את דעתו במהלך עבודתו, וכי היותה מצודדת מעמידה בסכנה את נישואיו.
בית-הדין לעבודה קבע כי מעסיק מנוע מלפטר עובד אשר הגיע לגיל פרישה, וזאת ללא שימוע וללא הסבר מנומק. במקביל, מספר פרופסורים עתרו לבג"ץ בבקשה לבטל את חוק גיל הפרישה.
דיני מסים:
הנרי אורדוור (Saint Louis University) משרטט חזון אוטופי של מס גלובלי אחיד, ובוחן את השפעת התוואי שהציע על פרטים וישויות עסקיות בין-לאומיות.
לינדה סוגין מתארת את צמצום הביקורת החוקתית של בית-המשפט העליון בתחום דיני המסים בשתי כהונותיו האחרונות, תוך שהיא מסתמכת על פסקי-הדין בעניין National Federation of Independent Business v. Sebelius ובעניין Arizona Christian Schools v. Winn.
האתר QUARTZ מציג מחקר כמותי פשוט על אורך טפסי המס בארצות-הברית ושל חוברות ההנחיות לאופן המענה עליהם (שתפחו מאורך של 2 עמודים לכדי למעלה מ-180 עמודים), כאינדיקציה לעלייה במורכבות חוקי המס האמריקאים בין השנים 1913 ל-2011.
לראשונה בוצע הליך הסגרה של אזרח ישראלי בגין עבירות מס.
בהמשך לדיווחנו הקודם על ההכנסות שחברת גוגל מעבירה לחברת הבת שלה בברמודה, ארגון Citizens for tax justice פרסם נתונים לפיהם סך כל ההכנסות של 290 מתוך 500 החברות הגדולות בדירוג פורבס הנמצאות במקלטי מס מחוץ לארצות-הברית עומד על סכום של כ-1.6 טריליון דולר, סכום שמחציתו מצוי בידי 20 החברות הגדולות בדירוג.
ברנרד שניידר (Queen Mary) כותב על משטר המס הפרסונלי אשר חל על אזרחי ארצות-הברית אשר אינם תושבי ארצות הברית (expatriate), ואף על תושבים קבועים בארצות-הברית (LPR – legal permanent residents). שניידר טוען כי ההצדקות שניתנו בעבר למשטר מס זה אינן תקפות היום, וזאת בהתחשב גם בקושי באכיפתו על ה-expatriates הרבים שברחבי העולם, ומציע תחתיו משטר מס חלופי, המתאים יותר לנורמות המס הבין-לאומיות, ולתכליות חוקי ההגירה והלאומיות האמריקניים.
משפט וטכנולוגיה:
בדיונים בנושא כינון אמנה בין-לאומית חדשה בתחום הטלקום, הנערכים במסגרת איגוד התקשרות הבינלאומי (ITU), נשמעים קולות רבים התומכים בהוראות שמאפשרות לממשלות לפקח על הנעשה באינטרנט, לרבות חסימת גישה לאתרים וניהול מרשם שמות ה-domain.
האקר שפרץ למחשבים של רשויות אמריקניות (הצבא, הצי, משרד הביטחון ורשות החלל) לא יועמד לדין באנגליה, לאחר שהוחלט באוקטובר האחרון שלא להסגירו לארצות-הברית.
דיני עונשין:
מאמר של יונג'איי לי (Fordham University) מתייחס לאופן בו שירות צבאי נתפס בארצות-הברית כרקע נסיבתי שיש בו כדי להקל על עונשו של נאשם, במיוחד לאור עניין Porter v. McCollum. ליחס מקל זה ישנן שתי הצדקות עקריות – האחת היא הכרת תודה ללוחם על שירותו, והאחרת היא ייחוס שלל תופעות נפשיות לחוויית השירות הצבאי. לי מטיל ספק בשתי הצדקת אלו, אך יחד עם זאת גורס שיש להקל בעונשם של בוגרי שירות צבאי מאחר שתרומת המדינה ליצירת הרקע הפלילי למעשיהם חותרת תחת יכולתה להאשימם.
בעוד שהמבחן המשפטי לאי-שפיות הדעת כרוך בנסיבות בהן מחלה פגעה בכושרו השכלי של הנאשם, באופן בו הוא היה חסר יכולת להבין את מעשיו (סעיף 34ח לחוק העונשין הישראלי, למשל), ומניח שהנאשם לא גרם למחלתו בעצמו. זכארי טורי וקנת ג'. וויס (University of Pennsylvania) מתארים במאמרם את השיקולים המורכבים הכרוכים בהטלת אחריות פלילית במקרים בהם הנאשם נמנע מטיפול תרופתי פסיכאטרי.
הת'ר באקסטר (Nova Southeastern University) טוענת כי העומס שהוטל על פרקליטים בסנגוריה הציבורית גורם להם להפר את מחויבותם המוסרית למרשיהם.
עונש של 30 שנות מאסר ותשלומי פיצויים בסך של למעלה מחמישה מיליון דולר לקורבנות, עונש חסר תקדים בחומרתו, הטיל בית-המשפט הפדראלי בטקסס על נשיאהּ-לשעבר של חברת התעופה Pan-Am, אשר הורשע בחמש עבירות הקשורות לפורנוגרפיית קטינים.
ריצ'רד פרייס (University of Minnesota) פרסם סדרת רשימות בבלוג Sentencing Law and Policy בה הוא מנתח גישות שונות לקביעת מדיניות ענישה בשיטות משפט שונות, בהתבסס על קטעים מתוך ספרו החדש Just Sentencing: Principles and Procedures for a Workable System .
אקדמיה:
מחקרים אמפיריים רבים בתחום המשפט ההשוואתי עושים שימוש ב-Rule of law index כאינדיקטור של רמת שלטון החוק במדינה מסויימת. תום גינזבורג (University of Chicago) מתאר את הבעיתיות שבהגדרת מדד מסוג זה, מצביע על מלכודות שחוקרי שלטון החוק נוטים ליפול בהן, ואף מציע שיטות לשפר את הגישות למדידת הפרמטר.
רוברט אנדרסון (Pepperdine University) מתייחס בסדרה של רשימות בבלוג שלו למאמרו של תאודר סֵטו (Loyola Law School) שפורסם תחת הכותרת "?Where Do Partners Come From". סטו טוען שמדד אפקטיבי לבתי-ספר למשפטים הוא כמות התלמידים שלהם שנעשו לשותפים בפירמות גדולות. אנדרסון מראה כי סטו נמנע מלהתייחס לגודל בית-הספר כמשתנה המשפיע על כמות השותפים היוצאים מבין כתליו (ומשווה זאת למדדים יחסיים קיימים), ומציג נתונים מתוקנים אשר לוקחים בחשבון את גודל המוסד.
ויליאם טאקר קרינגטון (University of Mississippi) משיב למאמרו של פרופ' אב סמית' על פרוייקטי החפות (Innocence projects), וטוען שפרוייקטים אלו מסיטים את המיקוד מקליניקות הגנה 'מסורתיות' לקליניקות חפוּת ומאיימים על ערכי-יסוד של ההגנה המסורתית. קרינגטון מכיר בטענות של סמית' ומבטל את חששותיו כתוצר-לוואי של פרוייקטי החפות, וטוען שהערכים הפדגוגיים הבאים לידי ביטוי בקליניקות המסורתיות, נמצאים גם בקליניקות החפות.
ברשימת הספד קצרה לשופט בייסבול, שפרסם בשנת 1984 הביולוג פרופ' סטיבן ג' גוּלד, הוא הציג, לדעת טימותי טרל (Emory University) בחמש פסקאות את כל המרכיבים הנדרשים על-מנת לסכם בקצרה את רוב קורסי המבוא בתורת המשפט. טרל מביא במאמרו את הרשימה של גוּלד במלואה, ועל בסיסה הוא מפתח תיאור תיאורטי חלופי של ההנמקה המשפטית, שאדניו נשענים על ארבעה מרכיבים (טקסט, קונטקסט, הייפרטקסט וסבטקסט), המצויים מתחת לפני השטח של ההפנייה המסורתית ל"אנלוגיות" ו"איפיונים".
דניאל מרטין כץ (Michigan State University) מצביע על תחום הניבוי המשפטי הכמותי (Quantitative Legal Prediction – QLP) ומסמן אותו בתור המהפכה העתידית של הענף. כץ סוקר שימושים אפשריים שונים ל-QLP – חיזוי שכר-טרחה, מדידת תפקודם של עורכי-דין, ניבוי תוצאות של תיקים – וקורא לעורכי-דין ולפקולטות למשפטים להכין עצמם למהפכת המידע.
נגה מורג-לוין (Michigan State University) טוענת במאמרה כי חלק מהבדלי הגישות הלאומיות לרגולציה סביבתית מניעתית ניתן לבחון באספקלריה של המסורות המשפטיות הלאומיות, ובמיוחד את המתח שבין דרכי מניעה סביבתיות לבין הגישה הריאקטיבית של המשפט המקובל. מורג-לוין מדגימה זאת באמצעות ההיסטוריה של ה-Alkali Act (1863) שנועד לפקח על שחרור חומצת מלח (מימן כלורי) בתהליכי יצור תעשיתיים.
רוברט הוקט (Cornell Universty) מציע תוכנית להצלת בעלי משכנתאות במצוקה באמצעות פעולה משותפת של עיריות ומשקיעים חיצוניים. לטענתו, רק דרך מאמץ משותף של גורמים תת-ממשלתיים אפשר יהיה למנוע את קריסת שוק הנדל"ן ולהפחית את החוב הלאומי.
בית-הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד העלה בשבוע שעבר לרשת את האתר"Oliver Wendell Holmes Jr. Digital Suite". האתר החדש מעניק גישה לכל הארכיונים של הולמס, לרבות חמישה ארכיונים של פרסומים בכתב, ושלושה אוספים ויזואליים.
הבלוג law and the multiverse, המתייחס לסוגיות משפטיות העולות מספרות קומיקס, פנטזיה ומדע בדיוני, ניתח באריכות (חלק 1, חלק 2, חלק 3) את החוזה שנכרת בסרט "ההוביט" בין בילבו והגמדים, בהתבססו על העתק מדויק שלו, שמסתבר שניתן לקנות ברשת.
אתר משפט ועסקים 
פינגבאק: סקירת חדשות מעולם המשפט | 2.8.2013 | משפט ועסקים